כולנו חווים רגעים של חוסר אונים:
פרידה, פיטורין, תקופה מתסכלת בעסק, או פשוט בוקר אחד שבו כלום לא מסתדר.
פעם חשבתי שהתחושות האלה הן סימן שאני לא מספיק חזק, או שאיבדתי כיוון.
אבל היום אני יודע – מותר להרגיש אבוד. זה חלק מהמסע.
כשמאפשרים לעצמנו לשקוע בתחושה (ולא לברוח או להדחיק), אפשר גם לגלות מתוכה עוצמות חדשות.
ברגע שהפסקתי לשפוט את עצמי – והתחלתי לחפש עוגנים קטנים:
- טיול רגלי בחוץ
- שיחה עם חבר
- כתיבת רגשות במחברת
- אפילו לתת לעצמי יום לנוח ולהתפרק
פתאום מצאתי לאט־לאט את הדרך לצאת מהבוץ.
כל שלב קטן החזיר לי שליטה, נתן לי אומץ לנסות שוב.
אז בפעם הבאה שאתה/את מרגישים תקועים – תנו לזה מקום, אל תילחמו בזה.
תנו לזמן לעשות את שלו, תחפשו את העוגן שלכם – ותגלו שגם מתוך חוסר הוודאות, תצמחו הרבה יותר חזקים.
